נקודה מהזוהר לפרשת פנחס

"ברית השלום" שמקבל פנחס בתחילת פרשתנו היא לא ממש ברורה, למה בדיוק הכוונה בביטוי "הנני נותן לו את בריתי שלום"? מה קיבל פנחס ומה השתנה אצלו לאחר הברית? הזוהר, בניגוד לרש"י, טוען שפנחס היה כהן עוד לפני הברית... ושברית כהונת העולם היתה "הרווחת הכהונה" של פנחס. לגבי "ברית השלום" אומר הזוהר- "... א"ר יוסי הא דכתיב בפנחס הנני נותן לו את בריתי שלום, שלום ממלאך המוות, דלא שליט בו לעלמין...". ה"ברית שלום" של פנחס היא שלא ישלוט בו מלאך המוות לעולם. ואם כך, שואל הזוהר, הרי שהוא לא היה צריך למות בכלל? ועונה- "ודאי דלא מית כשאר בני עלמא ואוריך יומין על בני דרא", פנחס לא מת כמו שאר בני העולם והאריך ימים יותר מכל בני דורו... ובכל זאת, הרי הוא נפטר מן העולם? "וכד אסתלק מן עלמא, בתאיבותא עילאה ובדבקותא שפירא אסתלק...", גם כאשר הוא נפטר מן העולם, אחרי אריכות הימים, הוא הסתלק בתאווה עליונה ובדבקות גדולה.

פנחס קיבל פטור ממלאך המוות כאשר הוא נדבר בברית העליונה של הקב"ה, פטור המכונה "ברית שלום", אולם אין פירושו של דבר בהכרח שהוא נשאר בעולם הזה לנצח (אם כי הוא האריך ימים במיוחד), אלא שהסתלקותו היתה מיוחדת- הסתלקות מתוך דביקות בשכינה ולא כעונש של מלאך המוות. יתכן וניתן ללמוד מכאן על מקרים נוספים שבהם כתוב ש"מישהו לא מת", אולם לענ"ד עיקר הלימוד של הזוהר הוא על היכולת להתנתק מעונש המוות, על ידי דביקות בברית.